למה מתאבלים בספירת העומר על תלמידי רבי עקיבא? הרב ברוך רוזנבלום מרתק !

אנחנו נמצאים בימי ספירת העומר. [מוזיקה] אה, אין שום ביה. כנראה שזה תחילה של מעמד הר סיני, והתיישבו בתחתית ההר. טוב, אנחנו נמצאים בימי ספירת העומר, וידוע לכולם שספירת העומר הם ימים שנקראים חול המועד. כך כותב הרמב"ן, שהימים שבין פסח לעצרת כחול המועד. לשבועות אין חול המועד, ולפסח יש חול המועד ארוך שנמשך עד חג השבועות.

כותב רבינו הרמב"ן שהיום האחרון של חג הסוכות נקרא בשם עצרת, וככה גם חג השבועות נקרא בשם עצרת. וזה ימים גדולים מאוד. אז נכון שאין לנו קריאת התורה, ונכון שאין לנו אמירת הלל, אבל הימים האלה ימים מרוממים מאוד מבחינה רוחנית. אלה ימים של דבקות בקדוש ברוך הוא. דברים שבספרים הקדושים מופיעים דברים נוראים. מה שאדם קונה קניינים רוחניים בימים האלה, זה לכל השנה כולה. זאת אומרת, הקניין הרוחני שלו, מה שהוא מסיק בימים האלה, הוא לא יכול להשיג כל השנה כולה.

אבל אתה לומד דבר מעניין מאוד, שדווקא בימים האלה שהיו צריכים להיות ימי שמחה ככל המועד, הימים האלה הם ימי אבלות. אנחנו אבלים. למה אנחנו אבלים? פטירתם של תלמידי רבי עקיבא. לא נוסעים נשים, לא שומעים מוזיקה. ימי אבילות. עם ישראל נמצא באבילו 33 ימים מהיום הראשון של חול המועד ועד יום לג בעומר. ויש חלק שנוהגים עד לד. כמו שאומר הבית יוסף, יש כאלה שנוהגים תחילת אבילות מראש חודש ר'. הוא מסיימים את זה בשלוש ימי הגבלה. 33 ימים של אבלות שבהם מתו תלמידי רבי עקיבא.

גמרא מסכת יבמות אומרת הגמרא, תנא, 12 אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מקבץ וד' אנטיפרס, וכולם מתו בפרק אחד בין פסח לעצרת, משום שלא נהגו כבוד זה בזה, והיה עולם שמם. עד שבא רבי עקיבא והמית חמישה תלמידים, והעולם חדר בחזרה. מה הם מתו? אומרת הגמרא, במיטה רעה. מה זה מיטה רעה? אומרת הגאון, מיטה רעה זה אשכרה. אשכרה זה מיתה רעה. אזכרה. אומרת הגמרא מסכת שבת דף ל"ג, קודם אומרת הגמרא בברכות שזה המוות הכי קשה שישנו מתוך 903 סוגי מיתה שישנם בעולם, שנאמר "למוות תוצאות". תוצאות בגימטריה 903. הקשה שבכולם מיתת האזכרה, קלה שבכולם מיתת נשיקה. בסוף כולם מתים, זה לא משנה. השאלה מה קשה יותר. מיתת נשיקה, אומרת הגמרא, שישה הגיעו לזה: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, ומרים. אז קרה זה מוות הכי קשה. תופס את האדם, מתחיל בבני מאיים, אומרת הגמרא, מגיע לגרון וחונק אותו.

שואלת הגמרא מסכת במסכת שבת ל"ג, מי מקבל את העונש הזה? אומרת הגמרא, אחד אומר מספרי לשון הרע, שנאמר "ישחרר פי דוברי שקר". ואחד אמר מי שאוכל טבלים. מי שאוכל טבל לא מאוס, מקבל את זה. יוצא שהעונש הזה חונק את האדם, והוא בא או על קנה, או על ושת, או על דיבורים אסורים, שזה בא מהקנה, או הושת של אכילה.

למה הבאתי את זה? בגלל שהם מתו בימים האלה שבין פסח לעצרת, כי הימים האלה אנחנו קוראים פרשיות שקשורות לקנה ולבש. אנחנו קוראים פרשת שמיני שקשורה לקנה, מה אנחנו אוכלים, וקשור לבשת, מה אנחנו צליחה לבשת, מה אנחנו אוכלים, וקשור לקנה, מה אנחנו מדברים. אז הפרשיה שלנו, פרשת תזריע-המצורע, שעוסקת בענייני לשון הרע, היא כפולה מפרשת שמיני. כי פרשת שמיני לגבי אוכל יש לך פרשה אחת, ולגבי דיבורים יש לך שתי פרשיות.

אני רוצה לשאול שאלה. נתנו לנו זמן קצוב מאוד לדבר, אבל לפחות משהו. רבותיי, אין מושג של אבלות יותר מאשר שנה. אין דבר כזה. אין דבר כזה אבילות יותר משנה. 11 חודשים לקדיש. עושים הפסקה. יש כאלה שממשיכים אחרי זה עוד קצת. ב-12 נגמר הסיפור. למה? מה יש לך להתאבל? מה יש לך להתאבל? הבן אדם טוב לו עכשיו. על מה אתה מתאבל? אתה לא מפרגן לו. אין עידון יותר גדול מ לשבת ולינות. מציב שכינה מופיע בפרשת מסעי. שאהרון הסתלק לבית עולמו. הוא לא היה חולה קודם. בן 123. הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו, ראש חודש אב, אומר הקדוש ברוך הוא למשה, בקשה, תלך אליו ותגיד לו שהוא הולך למות. אומר משה, מה אני אגיד לאח שלו שהוא הולך למות? מה תגיד לו? אתה ריבונו של עולם, אני צריך ג'. אומר לא, אתה תגיד לו. הוא מגיע בראש חודש. אדם בריא. אדם בריא. יש לו ברוך השם כמה סנדקאות. יש היום בריתות. נכון? לא בטוח. כיוון שבמדבר לא בטוח שמה לו פדיון הבן. יש שלום בית. יש ברוך השם, היומן מלא. יש אירועים רציפים אחד אחרי השני. אתה מת? אומר מה מת? מה קרה? אומר לו מת. הוא מגיע לאהרון הכהן. אומר לו אהרון, הקדוש ברוך הוא הבקש ממני למצוא לך ש. היום אתה מת. אתה רק שומע את זה, אתה מת. מה מת? תן לי לדבר מ אשתי. שלום למישהו. אומר לא, אתה הולך עכשיו. הולכים לאור ההר. אתה מת. אני, אתה ואלעזר עולים להר. לא שלום לאשתו, לא שלום לאיתמר, שום דבר. לא, לא שלום. לא מודיע לפיליון הבן שיש שהוא לא יהיה היום. כל הזוגות שממתינות שלום בית. אומר נדה, אני יצאתי לחלט. לא נמצא. עולה לאור ההר. עולים שלושה: משה, אהרון, ואלעזר. עולים למעלה. כתוב בחז"ל שהקדוש ברוך הוא פתח את השמיים והראה למלאכים, תראו, תראו, בן אדם הולך למיטה והולך בשמחה. מגיע לאור ההר, יש מיטה מוצעת ונר דלוק. ומשה אומר לאהרון, בקשה, שכב. הוא נשכב. אומר לו, אני אוריד לך את הבגדים ואני מתביש אותם לאלעזר הכהן. אין תכריכים, אין טהרה, שום דבר. הוא מוריד את הבגדים. כל בגד שהוא מוריד, מלביש את אלעזר. הגיע לסוף מצנפת וציץ, מעביר לאלעזר הכהן. כל קטע שהוא מוריד ממנו, מתכסה בענן. גמר להתכסות בענן. כל הגוף מכוסה. ואז משה שואל את השאלה, אהרון, איפה אתה? הוא לא ראה אותו. אמר לו אהרון, משה אחי, אני לא יכול להגיד לך איפה אני. דבר אחד אני אגיד לך, חבל שלא באתי לכאן קודם. זה המילים האחרונות של אהרון הכהן. לא שמע ישראל, לא אדון עולם, לא שיר השירים, לא איפה הבנק, לא איפה החשבונות, לא איך לחלק את הירושה, שום דבר. לא, חבל שלא באתי לכאן קודם. אז אהרון הכהן, שאין לו אסק עם הגיהנום, חבל שלא באתי לכאן קודם. אבל אנחנו שנה בסדר. אחרי שנה, אומר שנה קשה. אני לא אומר לכם, אבל זה שנה. אתם רוצים סיפור? אני אספר לכם סיפור בדידי ועובדה. סיפורי דו. מה טומאה בקטע הזה? לא הייתה טומאה בכלל. לא היה טומאה. כן. אין נטילת ידיים. אתה רואה אהרון הכהן. מה רבותיי, לפני כמה שנים הייתה לי שאלה קשה בדברי רמב"ן. הרמב"ן אומר שדקה אחת בגיהנום שווה לכל איסורי איוב. כך אומר הרמב"ן. ואני לא ידעתי אם הדברים ה כפשוטו. אז תשמע, זה פשוטו באמת. דקה בגיהנום, כל איסורי איוב. איסורי איוב זה שנה, כך אומרת הגמרא בעדויות. הם חשב באמת זה ככה, או שזה רוצים להגיד לך שמע, גהינום זה אז. אז שאלתי כמה תלמידי חכמים. שלחו אותי ליהודי אחד שיודע את כל התורה כולה, אבל הוא לא תעטר בתואר רבנות מעולם. אקבע אל הכלים, יושב בכולל. מגיע עם התיק שלו, עם לחמניה, שתי לחמניות, שני סנדוויצ'ים, וכוס. יש לו כזה ספל של תה, תרמוס. ככה הוא מגיע בת לכולל, והולך בת בערב הביתה. שם הוא חי. אמרו לי, זה יודע את כל התורה בעל פה. כל התורה בעל פה. מאיפה שאתה שם לו את האצבע, הוא יודע. אבל הוא לא אוהב שיעשו ממנו רש וצלצולים וזה. אדם אחר ברמה שלו. כבר שמים אותו בתמונות בסוכה ו בכל מיני מקומות. אין ממנו שום תמונה. הוא לא נותן שום דבר. לא אפטו הרים. נו, נפלא ביותר. אדם צנוע ונכבה. אעל הכלים. באתי אליו לבקר אותו בבית בחג הסוכות. יושב בסוכה. גמרא לומד. סליחה, אני שואל, אפשר להפריע? הסוכה שלו הייתה בחצר. דופק בדלת. אומר, סליחה, אפשר להפריע? אומר, כן. מה אתה רוצה? הוא הסכר עלי ככה בכעס. מה אתה רוצה? אמר, יש לי שאלה באיו. אומר, נו, אד, מה באת אליי? אמרו לי שאתה הרב מתמחה בזה. אומר, נו, תגיד, נראה אם אני מבין מה כתוב שם. טוב, הראתי לו את הרמב"ן. שאלתי אותו אם הרמב"ן הוא כפשוטו, שדקה אחת בגנום שווה לכל איסורי איוב. אז הוא אומר לי, בטח, בוודאי שכן. זה כפשוטו. א, בדקה בגיהנום? כן. דקה אחת בגיהנום שווה לכל ייצור היום. מה? מה? אתה כל כך? מה כל כך קשה לך? ואז הוא אומר לי ככה, אני מברך אותך שתגיע לגיהנום. נהייתי לבן על הרגע. על הרגע. זאת הייתי ג'ינג'י, נהייתי לבן על הרגע. והוא ראה שנורא נבהלתי. אז הוא אומר, תגיד אמן. אלמלא ש פחדתי על כבוד התורה, הייתי אומר לו. וכן, למרו פחדתי. אזני נזהרתי. אמרתי אמן. ואמרתי או סוקו. זמן שמחתנו. הכניס אותי למצב של שמחה. ברוך השם. ברכה מיהודי גדול. אמרתי גם אמן. כל מלך נאמן. הוא ראה שנהייתי חיבר. והוא ראה שיצאתי מזמן שמחתנו ברגע אחד. ואי אומרים התחרטתי שהגעתי לסוכה הזאת. כי זה האושפיזין הייה של יוסף. לא חשבתי שיחשוף כזה פלוק. דווקא באושפיזין של יוסף. טוב, אז ה אומר, תשמע, גיהנום זה השלב האחרון לפני גן עדן. מי שכבר נמצא במכונת כביסה, אחרי זה עובר ליבוש, ואחרי זה הולך לגן עדן. אם אתה תזכה להגיע לגיהנום, מצבך מצוין. כמה אנשים לא מגיעים לגיהנום בכלל. לא מגיע לגיהנום בכלל. אז אם אני מברך אותך שתגיע לגיהנום, תגיד אמן ותהיה בשמחה. חג שמח. ושלח אותי. יופי.

נשאל את השאלה. מה אנחנו מטבלים 1800 שנה על תלמידי רבי עקיבא? נגמר הסיפור. אין אלות יותר משנה. על מה אתה מתאבל? מה? או השאלה ה. על מה אתה מתאבל? זה לא תלמידי רבי עקיבא. על מה בדיוק ההבל? אני רוצה לשאול אתכם שאלה נוספת. רבותיי, תלמידי רבי עקיבא מתו בפרק אחד של 33 ימים. כמה מתו ביום? 700. 700 ביום. רבותיי, כמה אנשים מתו פה מקורונה בשנה שלמה? 6300. יפה מאוד. היה פה עצרות התעוררות בלוד. עשיתם פה עצרות התעוררות להתחזק בשמירת הלשון, ולהתחזק בקדושת הבית כנסת, ולשמור על זה, ולשים לחוב ומסכות על הפה. התחזקו. לא רבנים קראו. מה לעשות? 24 אלף תלמידי רבי עקיבא מתים. לא מצאתי מודעה אחת של עצרת התעוררות. איפה רבי עקיבא מתים לו תלמידים כמו זבובים? 700 ביום. איפה אתה רבי עקיבא? לא פותח פה ואומר, רבותיי, צריכים להרעיד את אמות הסיפים. איפה רבי עקיבא? רבותיי, כדי בבין בנגלה. המון תירוצים. אף אחד לא עונה על זה. בגלל שהם היו תלמידי רבי עקיבא, והוא אמר "ובת לרח כמוך". זה כלל גדול בתורה. כל התירוצים שאתם רוצים. אני לא מבין איך רבי עקיבא עבר בשקט על מוות של 700, 800 תלמידים. אתם יודעים מה זה 7800 תלמידים ביום? כל הקורונה שנה שלמה, ארץ ישראל 6,300. כל אחד שהולך מהעולם זה עבדון. 24,000 תלמידים של רבי עקיבא זה 24 אלף תנאים. תנאים. תראה חמישה תלמידים שהוא העמיד אחריהם. תראה מי זה רבי שמעון בר יוחאי. איפה הם? כולם, כולם יושבים בשקט. למה לא קראו את השמיים? למה לא עשו שלושה ימי צום? מה זה פחות גרוע מגזירה של שושן הבירה? צומו עליי ואל תאכלו ואל תשטו שלושת ימים. גם אני ונרות וכן. 700 איש ראשונים. רבי עקיבא היה אומר, רבותיי, אנחנו עכשיו לא אוכלים שום דבר. שום דבר. אף אחד לא מדבר על זה. אם זה עבר חלק אצל רבי עקיבא, והמשיכו לאכול פיצה כרגיל, אז למה אני צריך להיות באבלות? למה אני צריך להיות באבלות? מה מונח כאן? כמט שיש כאן סיפור שאנחנו לא מבינים אותו. אם היינו מבינים את הסיפור לאשורו, הכל היה נראה אחרת. אתם יודעים מה קרה כאן? אני אספר לכם מה קרה כאן. כדי להבין את הדבר הזה, צריכים להיכנס בעומק דברי הקבלה. בלי דברי הקבלה, אין לנו יד ורגל בכל ההבנה של תלמידי רבי עקיבא. כדי להבין את הדבר, בוא נלמד את זה ברשותכם. שימו לב. בספר של הרמ"פ, הוא אומר יסוד. רק אני פוחד להתחיל יותר מדי, כי עוד מעט יפסיקו אותי, ואז מה שנקרא, אני פול גז בנטר, ואני לא, לא אספיק להגיע לשום דבר. אז אני ברשותכם רוצה קצת למהר. כיוון שכדי שלא יגיע הרב הבא ליצור את ה תהליך. מי נקרא קנאי? אתם יודעים מי נקרא קנאי? לא מדבר אחד שמקנא בחבר שלו כי יש לו לקסיס. מדבר קנאי קיבל אחד בתורה את התואר הזה. איך קוראים לו? פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן. השיב את חמתי במני ישראל וקנא את קנאתי בתוכם. רבותיי, קנאי מקבל אחד שהוא מקנא בשתי דברים. באיזה שתי דברים הוא מקנא? הוא מקנא להשם צבקות בעבודה זרה. מקנה להשם צבקות באריות. בעבודה זרה כתוב בגמרא מסכת עבודה זרה, שאל הגרי"פ הסר הצבה את רב גמני אל אלוקיכם קנאי שנאמר "כל קנה ונוקם". אמר לו כן, על עבודה זרה הקדוש ברוך הוא מקנא. לוקים את ואבן וקוראים לו בשם אלוהות. ומקנא דבר נוסף. מצאנו קינה כאשר אדם מקנא לאשתו. איך קוראים לה? מנחה שמביאים מנחת קנאות. פעמיים קינא. אומרים רבותינו, לקבל תואר תואר קנאי מקבל אחד שהוא קנאי בשני דברים: עבודה זרה וגילוי עריות. אנחנו מאוד מאוד מהר נותנים תיירים, תרים, כותבים במכתבים כל מיני הגאון, הג התורה. מאוד מאוד מפקפקת עד שהיא נותנת תואר. אני זוכר שלפני החתונה, אתה מקבל מכתב. אז כותבים לכבוד הר הר, או ממה שכותבים שמה, הבחור ברוך רוזמבלום. התחתנתי שבוע אחרי החתונה קיבלתי הזמנה מחבר לישיבה. היה כתוב לכבוד הרג. מה ראשי תיבות? הרב הגאון. באתי לראש כולל. אמרתי לו, תראה מה זה חתונה, הפכתי להיות מטורי לרמטכ"ל. כתוב שאדם שמתחתן מוכלים לו על כל עוונותיו. להיות גאון ב-20 אל שק חתונה. חבל על הזמן. אז הוא הרגיע אותי. אמר, ראשי תיבות הרג, הרב הגבר. תי רגוע. אף אחד לא נתן לך תוארים. לא כל כך מהר נוחים תוארים של הרב הגאון. תצטרך להזיע עד שתקבל את התואר הזה. רבותיי, קנאי מקבל אחד שהוא קנאי במה? בעבודה זרה ובארות. פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי בבני ישראל בקנא את קנאתי. איפה שם? בשיטים. אבל הוא עדיין לא קיבל את התור הזה. בקנו את קנאתי. אומרים חז"ל, לא אמר הקדוש ברוך הוא, אתה צריך לעשות עוד קינה אחת. איזה קינה? של עבודה זרה. איפה היא תהיה? כשהוא יהיה אליהו הנביא בהר הכרמל. הוא יהרוג 450 נביאי בעל. והשרה שם הוא יקבל את התואר המושלם. ואז כולנו נגיד רחמנא התקרלן כנאות דפנחס קנה. יופי. פירוש דבר. תואר לקבל תואר שקנאי צריך שניים. מי היה הקנאי הראשון? אתם יודעים. כנ ראשון. שני אחים. שני אחים, שמעון ולוי. שמעון ולוי. מגיע אדון שכם בן חמור. לוקח הדינה. למחרת מגיע חמור האבא שלו. אומר לו, תשמע, הבן שלי מאוד רוצה להתחתן עם הבת שלך. וזה הכל בסדר. אחרי שהוא לקח אותה כבר ועשה מה שעשה. עכשיו הוא רוצה להרו חתונה. והוא למי בונבון. אין בעיה. מגיעים האחים. אומר לו אבאלי, אנחנו מוכנים רק בדבר אחד. אם אתה מוכן לימול, יש מה לדבר. בסדר גמור. התוכנית של שמעון ולוי באמת לא הייתה כדי שימול, אלא מה? הם רצו להרוג אותם. מה? ביום השלישי ביותם כואבים. חישלו אותה. למה? הכזונה יעשה את אחותנו. מה אתה תיקח את האחות שלנו? תעשה מה שאתה רוצה. נהרוג אותך. חיסלו את כל תושבי אשכם. אז מה הם קנאים? נכון. יופי. אבל עדיין לא קיבלו תואר קנאים. למה לא קיבלו תואר קנאים? כי זה עדיין לא מקבלים תואר קנאים. מתי מקבלים תואר קנאי? אתה יודע מתי? צריכים להוכיח עבודה זרה. כאן מגיע סיפור נוסף. אומר הספר חן טוב לרבי טוביה לוי. שמגיע יוסף מבית של אבא שלו. הוא מגיע לשכם לחפש את האחים שלו. אומר לו מלאך, הם לא נמצאים פה. למה? שמעתי אומרים לך דותינה. הוא הולך לדותן. פתאום רואים אותו. שניים מי רואה אותו? איזה שניים רואים אותו? שמעון בלוי. הנה בעל החלומות על הזה בא להרוג אותו. למה להרוג אותו? מה קרה? מה הוא עשה לך? למה להרוג אותו? התשובה היא, אומרים, אומר הספר חן טוב, דבר נפלא. אמרו לו אחים, אתה חולם חלומות. הנה בעל החלומות על הזה בא. מה הוא חולם? השמש והריח ו-11 כוכבים משתחוים לי. והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה. והנה כמה אלומתי וגם ניצבה המלוך תמלוך עלינו. עם השול תמשול בנו. מה אתה הולך למנוח עלנו? למשול בנו? מה קרה? אומר הספר חן טוב בשם רש"י רבא, אמרו לו השבטים, אתה חולם שאתה תהיה מלך. זה נכון. גם אנחנו ראינו בחלום. מתי אתה תהיה מלך? לא אתה תהיה מלך. אתה יודע מי יהיה מלך? יהיה לך נכד שיהיה מלך. אתה יודע איך קוראים לנכד הזה? לנכד הזה קוראים ירבעם בן נבט. ירבעם בן נבט. עשרה שבטים ילכו עם ירבעם בן נבט. ושני שבטים לכו עם רחבעם בן שלמה. שם זה ילך. מה עשה ירבעם בן נבט? אתם יודעים מה עשה ירבעם בן נבט? עשה שני עגלים. אחד בדן ואחד בבית אל. כדי שאנשים לא יעלו לירושלים. כדי שיראו את רחבעם בן שלמה יושב בעזרה. אז אומר, אני אקים לכם שני עגלים ואתם תקריבו להם קורבנות. קיצור, אמרו לו האחים, אתה הולך להעביד ערה שבטים עבודה זרה. אנחנו נהרוג אותך. ואם נהרוג אותך, מה נרוויח? לא יהיה ירבעם בן נבט. אם לא יהיה ירבעם בן נבט, לא יהיה עבודה זרה. שואל הספר חן טוב, מותר לעשות את זה? הרי אצל ישמעאל כתוב שבאו מלאכי השרת ואמרו לקדוש ברוך הוא, תהרוג אותו. מה הוא אמר? באשר הוא שם. אז למה להרוג אותו? אומר הספר חן טוב, באשר הוא שם, כאשר אין לו שום עבירה. אבל אם יש לו את העבירה כבר עכשיו, אז הורגים אותו כמו בן צורר ומורא. יש לו כבר עכשיו התחלה של עבירה. איפה ההתחלה של עבירה? כמו שירבן בן נבד חלק על רבם בן שלמה. אותו דבר, אתה יוסף חולק על יהודה. ההתחלה של המרידה של יוסף בן יהודה מתחילה אצלך. אחרי זה תיגמר ברחבה בן שלמה ואצל ירבם בן נבט. אז נהרוג אותך ויגמר הסיפור. נפלא ביותר. יוצא שכאן הם הוכיחו שהם קנאים גם במה. יפה. יש תשובה של יוסף הזה. נשאיר את זה בצד. עכשיו, שמה יש לנו כאן שני דברים. הם גם קנאים באריות וגם קנאים בעבודה זרה. אבל הקדוש ברוך הוא לא כל כך מהר מחלק תערים. הוא בודק את זה קודם. מגיע חטא העגל. משה רבנו שואל, מי להשם אליי? ויגשו אליו. זה לוי. איפה שמעון? אתה אמרת שאתה קנאי. לא. איפה אתה? שמעון לקח לת הוא בחופשה. הוא לא בא. למה אתה לא בא? למה אתה לא בא? פירוש הדבר שהתברר ששמעון הוא לא קנאי גדול בעבודה זרה. רבותיי, מגיע ניסיון נוסף. מגיע החטא בשיטים. שולח בלעם הרשע עצה נותן לבלק, לך תחטיא אותם בזנות. אלוקים של אלו שונא זימה. תחטיא אותם. ואז מה הוא עושה? מחטיא אותם בזנות. מי ראש החוטים בזנות? זמרי בן סלוא. נשיא בית אב לשמעוני. יוצא ששמעון פעם היה קנאי בשכם. הוא הרג את כל תושבי שכם. למה? כזונה יעשה את אחותנו. ועכשיו מה? עכשיו הוא עושה את העבירה בעצמה. הוא היה קנאי על יוסף ורצה להרוג אותו כי הוא עובד עבודה זרה. הוא בעגל. הוא ברח החוצה. אז מה התברר? שהוא לא קנאי. אומר הרמ"פ, אתה יודע מה קרה? באו אנשים האלה משכם. באו לקדוש ברוך הוא ואמרו, ריבונו של עולם, אנחנו עשינו ברית. עשינו ברית. למה עשינו ברית? כי רצינו להיות קרובים לקדוש ברוך הוא. להיות קרובים ליעקב אבינו. באו הבנים שלו ושחטו. שבט לוי שעשה את זה, עשה את זה בסדר גמור. למה עשה את זה בסדר גמור? כי הוא היה קנאי אמיתי. אבל שמעון, שהרג אותנו, עשה את זה שלאו כדין. למה? כי התברר אחרי זה שהוא לא קנז. למה הוא הרג אותנו? אמר הקדוש ברוך הוא, אני אשלם לכם. במה הוא שילם? אומר הרמ"פ, 24,000 תלמידי, 24,000 תושבי שכם נכנס בתוך שבט שמעון. בתוך שבט שמעון. ושהם באו להגן על זמרי בן סלוא. מה עשה הקדוש ברוך הוא? ויהיו המתים במגפה 24 אלף. הם באו בתור יהודים. גמרו והסתלקו מן העולם. אומר הרמ"פ, אבל כאן זה עדיין לא נגמר. כאן הם הלכו ונתנו כבוד לזמרי בן סלוא. נגד הקדוש ברוך הוא. אתה מכבד אותו. הוא הולך לעשות מעשה נבלה. אתה מכבד אותו. הם היו צריכים לבוא לעולם פעם נוספת ולתקן את הכבוד הזה. איך? בזה שהם חזרו בתור תלמידי רבי עקיבא. ולא נהגו כבוד זה בזה. למה לא נהגו כבוד זה בזה? כי פעם הקודמת הם נתנו כבוד למי? לזמרי בן סלוא. אתם נתתם לו כבוד. עכשיו צריכים לתקן את זה. איך מתקנים את זה? עכשיו לא לתת כבוד. נפלא ביותר. אומר הרמ"פ, אתה יודע מי זה רבי עקיבא? רבי עקיבא הוא הגר. תחילת דרכו. אתה יודע מה תחילת דרכו? שכם בן חמור. ולכן אמר רבי עקיבא, מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. זה רבי עקיבא. לאחר מכן, שהרגו את שכם בן חמור והוא נמול. רבי עקיבא נכנסה נשמתו ב זמרי בן סלוא. זמרי בן סלוא בא למשה רבנו. ומה אמר למשה רבנו? הכניס את גברת קוסבי בצור לתוך המחנה. ומה הוא עשה לה? החזיק אותה איפה? בבלורית. ובא למשה רבנו ואמר לו, זו מותרת או אסורה? ואם תאמר לי אסורה, בת תרו מי התיר לך? אומר הרמ"פ, תפס אותה איפה? בבלורית. אתה יודע איך מסרקים בלורית? איך מסדרים בלורית? אני רואה פה בלו"ד אין לכם בלוריות. איך מסדרים בלורית? אה, עם מסרק. אומר הרמ"פ, עכשיו אתה מבין למה סרקו את בשרו של רבי עקיבא במסרקות של ברזל? לפי שהביא את זמרי את כותבי בצור אליו ותפס אותה בבלורית. לכן סרקו את בשרו במסרקות של ברזל. הבנת? תלמידי רבי עקיבא חזרו בחזרה. למה חזרו בחזרה? כדי לתקן את נתינת כבוד. ולכן הם מתו. ולכן רבי עקיבא לא עשה שום מצרת התעוררות. למה? כי הוא נתן להם למות. למה נתן להם למות? כי הם צריכים למות. הם גמרו את התיקון. אם גמרו את התיקון, נגמר. הולכים הביתה. אדם גומר את התיקון שלו, אין לו מה לחפש פה. מה יש לחפש? גמרת את התיקון, אתה משאיר במוסך את האוטו. עם האוטו מתוקן. רק עם החברת ביטוח לא משלמת. גמרת את התיקון, הביתה הולך עם האוטו. מתחיל לסוע. כל בסדר גמור. גמרו את התיקון, הולכים הביתה. נו, רבותיי, הם גמרו את התיקון. נגמר. אז למה אנחנו מטבלים? למה מתבלים? זה השאלה. למה אנחנו מתאבלים? התורה שב. התורה שפ. רבותיי, בא הגמרא במסכת מנחות. אומרת הגמרא מסכת מנחות. שאלה משה רבנו למרום, ראה את הקדוש ברוך הוא כושר קשרים לאותיות. הקדוש ברוך הוא עושה תגים. יש לנו 34 אלף אותיות בתורה. על שבעה מהם יש אותיות שלוש תגים. זה אותיות שעת נס גט שבע. ויש לנו שש אותיות שיש תג אחד. בדק חיה. והקדוש ברוך הוא עושה תגים. עשה כתוב "אנוכי השם אלוק". על נ של אנוכי עשה שלוש תגים. על הנוח, על הי, עשה תג אחד. השם יש שלושה תגים. ככ הוא עשה תגים. שאל אותו משה רבנו, בבו שעולם, למה אתה עושה את זה? מה אמר לו? עתיד לעמוד אדם אחד בעולמי, ועקיבא בן יוסף שמו. ועתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ וכל תק ותק. תדי למש של הלכות. אמר לו, תראה לי אותו. אמר לו, חזור מאחוריך. רא אותו. אמר לו, אדם כזה מדבר? לא מבין מה הוא מדבר בכלל. אה? אמר לו, יש לך אדם כזה בתן תורה לידי. מה אמר לו? שתוק. ככה לה במחשבה לפניי. נפלא ביותר. רבותיי, הקדוש ברוך הוא הבטיח למשה רבנו שיבוא אדם אחד שקוראים לו עקיבא בן יוסף. וידרוש על כל קוץ וקוץ וכל תק וק טילי טיילים של הלכות. לא ספרתי כמה יש. שלושה תגים וכמה תג אחד. 304 אלף. לא יודע, אולי חצי מזה. לשלושה תגים ועוד רבע תג אחד. א תעשו חשבון. שלושה תגים על כל אחד. על חצי מזה הגעת לכמה? חצי מיליון. איפה כל הדרשות האלה? איפה הדרשות האלה? הקדוש ברוך הוא הבטיח שיהיה דרשות. איפה הם? מתו. אתם יודעים איפה הם? בבית קברות של ה-24 אלף. שם קבורים כל הקוצים של כל התורה כולה. אם היה לנו דרשות על כל קוץ וקוץ, לא היינו גומרים את השת פעם בשבע שנים בדף היומי. אחת ל-7 שנה היינו חוגגים סיום. נו, בא הקדוש ברוך הוא. אמר, הבטחתי רבי עקיבא לימד את זה. אבל כל זה עבד. אין לנו מזה זכר. למה אין לנו מזה זכר? הכל נקבר שמה. הכל קבור שמה. במקום הזה שנקרא תלמידי רבי עקיבא. שם הם קבורים. ועל דק בכינה על ובדן התורה. על זה אנחנו בוכים עד עצם היום הזה. ולכן הם מתו בין פסח לעצרת. כי בן צריך להעצר את זה. זמן של קבול הסתירו. ומשה רבנו עלה למרום כדי לקבל תורה. ושם הוא הבטיח לו שיהיה תלמידי רבי עקיבא ידרשו על כל קוץ וצוק. ואין לנו את זה. ועל זה אנחנו בוכים.

רבותיי, הימים האלה, הימים שבין פסח לעצרת, אלה ימים שהעבודה שלנו העיקרית היא בפה. שם העבודה העיקרית שלנו. אומר הזוהר הקדוש. לכן כתוב "מיום הביאכם את עומר התנופה". אומר הזוהר, מה זה התנופה? תנו פה. הקדוש ברוך הוא רוצה את הפה שלנו. הפה שלנו, המדבר שלנו. השם שלנו נקרא מדבר, דומם, צומח, חי, מדבר. המעלה שלנו זה מדבר. זה המעלה שלנו. רבותיי, אם זה המעלה שלנו וזה הכוחות שלנו, כולנו צריכים לדעת שהימים האלה צריכים לעבוד על קדושת הפה. צריכים לעבוד על הקדושה. שהפה שלנו יהיה נקי. למה? כי קבלת התורה באה דרך פנקי. איפה אני יודע? כל יום בסיום תפילת העמידה אנחנו אומרים "אלוקי נצור לשוני מרע ושפתיי מדבר מרמה". ומקלל נפשי תדום מנפשי כעפר לכל תהיה. מה השלב הבא? "פתח לבי בתורתך". איך פתח ליבי? אם יהיה "אלוקיי נצור", יהיה "פתח ליבי". אם נשמור את הפה, יפתח לנו הקדוש ברוך הוא את הלב לתורה. נזכה בעזרת השם לשמור על קדושת הפה. ובעזרת השם נזכה גם כן לגאולה השלמה במרה בימינו. אמן. אמן.