העתיד של הבנייה כבר כאן! על שיטת הבנייה המתועשת עם אריאל פוקוטינסקי

בוקר טוב וברוכים הבאים לפודקאסט של סיבלינג'. הבוקר אנחנו מדברים על עולם הבנייה המטועסת וצוללים לנושא עם מנכ"ל חברת אקול, אריאל פוקטינסקי. נעמוד על האתגרים, ההזדמנויות שהנושא מציב ונבדוק כיצד נושא הבנייה המטועסת צפוי לעצב את פני הענף שלנו בשנים הקרובות. פתיח ומתחילים.

[מוזיקה]

בוקר טוב, מה עניינים?

בוקר טוב, בוקר טוב, כיף להיות פה שוב.

ברוכים הבאים שוב, בדיוק, פעם שנייה.

עמית כהן, רעיין זותר, מתחיל אבל לגמרי משתפר, כבר לעשות עבודה טובה, לעמוד בסטנדרט שהרמתם פה. היי אריאל, מה נשמע?

פרויקטים בחברת וסטר, והיום עוזר לי לא הגיע, אז אנחנו הולכים לראיין אותך ביחד.

יאללה, מחליף.

נפתיע אותך, נפתיע אותך.

יאללה, מעולה.

טוב, תספר קצת על עצמך, מי אתה, מה אתה?

אה, אני... לענף הבנייה. תראה, אני אריאל פוקוטינסקי, אני מנכ"ל היום חברת אקוול. אנחנו מתעסקים בחיפוי חזיתות. אני חושב שדי כמעט כולם כבר מכירים את מה שאנחנו עושים. גדלנו בשלוש שנים האחרונות מאפס ללהיות 20% משוק החזידות בישראל. שנה הבאה אני אקווה להיות אולי 30%. אני בא מתחום הבנייה, לתחום הבנייה, בכלל לא מעולם הבנייה. בסדר? זאת אומרת, אחד, אני חושב שהדברים שתורמים להצלחה של כל הסיפור הזה, שאני לא מסתכל על הדברים מ... בראייה של מהנדס קלאסי. אני בא בכלל מתחום הייטק. הייתי המון המון שנים מנהל של חברות בתחום הייטק, אחרי זה בתחום של ייצור של מוצרי אלקטרוניקה. נגררתי על ידי כל מיני קבלנים חברים לעולם הבנייה. לא יודע אם לשמחתי או לצערי.

נראה לי... שאמרו לך, בוא תראה איזה יופי או איך...

אה, את האמת, זה התחיל בצורה אחרת. היה לי מפעל מאוד גדול בסין, ואז כל מיני חברים כאלה אמרו לי, רגע, תביא לי את זה ותביא לי את זה ותביא לי את זה. ואז התחלנו. ואז הייתי צריך כמובן ללמוד את הדברים לעומק. ואז אמרתי, רגע, אבל אם עושים את זה, למה לא עושים את זה יותר טוב או יותר נכון או יותר ככה ויותר ככה? וזה נגרר משמה. מדרון חלק. זה רק ידרדר משם. אה, ואז הגעתי לאן שהגעתי היום. אממ, אני חושב שזה הזדמנות גדולה בשבילי, בעיקר כי היתרון בענף הבנייה, כאילו, זה נשמע נורא מה שאני הולך להגיד, אבל היתרון הגדול זה שהוא ענף פרימיטיבי.

בסדר? כאילו, אתה...

יש להתפתח שם מאוד, להביא...

כשאתה מתעסק בהייטק, אתה מתעסק בסביבה שהיא מאוד מאוד מאוד מתקדמת טכנולוגית, עם המון המון אנשים מאוד מאוד חכמים אה אה סביבך.

ווואלה, החדירה של מוצר או שירות חדש היא נורא נורא קשה, כי יש המון המון תחרות. ענף הבנייה, כאילו, בוא תראה פועל בנייה היום באתר, תראה אותו לפני 50 שנה, לא נראה לי שהיה לו איזה התקדמות טכנולוגית. החליף את הכפפות.

כן, יש לו כפפות כאלה עם גריפ מקדימה. פעם לא היה לו את הגריפ. זה כאילו ה... באמת ההתקדמות ב-50 שנה האחרונות. אז יש כאן המון המון המון הזדמנות, דמויות, כאילו, יש כאן באמת המון המון הזדמנויות. וככל שאנחנו צוללים יותר לענף הזה, וגם אנחנו רואים ממקור, אנחנו עובדים היום כבר ב... אני יודע, גם עם עשרות חברות בנייה. אנחנו כרגע באיזה 20 ומשהו אתרים פעילים, ואנחנו כל חודש פותחים זה שני אתרים. אז אתה רק רואה יותר ויותר כמה הפוטנציאל לשיפור הוא גדול, כמה זה קרקע בטולית אה לשיפור וולטיוס ולעבוד כמו הייטק טיפה ולא כמו א... בניין.

אגב, מצד שני, זה נוח לנו. אל תזיז אותנו מאזור הנוחות שלנו.

אה... אנחנו יודעים מה אנחנו עושים. זה נוח, זה עובד ברמה כזו אחרת. זה כנראה גם עושה כסף.

זה לא עובד. זה לא עובד. אני אגיד לך גם למה זה לא עובד. זה עובד בתיאוריה, כי אתה אומר בסוף, הנה יש לי בניין, נכון? כאילו, אז אתה אומר, הנה, זה עובד. אבל זה לא עובד. כי אם תסתכל על פריון ה... ה בנייה העולמי, אבילו, הזאת הישראלי, מ-95 עד היום. ניקח דוגמה נורא של... אני נורא אוהב. בוא נשווה לך כלאות ברמה עולמית. זאת אומרת, אנחנו את אוגנדה, את אפריקה, את כל המדינות הכי נכשלות בעולם. יש שיפור של 200%. מה זאת אומרת 200%? אם גידלתי היום ב-95 שנה עגבניות בדונם, היום אני מגדל 24 עגבניות בדונם ברמה עולמית. בסדר? אנחנו יודעים לעשות את זה. ענף הבנייה, רוצה לחשוב כמה השתפר מ-95?

אולי בעשרות אחוזים בודדים בכלל.

מינוס 10%.

הכי טוב.

מינוס 10%. זה נתון.

הפריון נתון מדהים. בסדר? זה הענף היחידי.

תקשיב. זה ענף שהוא 13% מהתלג העולמי. זאת אומרת, המון המון המון כסף הולך לבנייה. אתה יודע, אנחנו יודעים כמה עולה לבנות בניין. אנחנו יודעים כמה כסף רץ באתרי בנייה. והוא הולך יציב מאוד אחורה. בסדר? כשאין ענף אחר, כן? אין שום ענף. כולל שירותים. הייטק, אני לא מדבר. טלפונים, סלולרים, נחשוב. אתם יודעים איפה היה לפני 95, איפה הוא היה היום? אה, ואנחנו הולכים באמת אחורה. וזה... זה סיטואציה שלא יכולה להמשיך. כי כל ענף הבנייה העולמי היום בנוי כן על כוח אדם זול בכמויות. זה ענף. בסדר? אתה היום ענף, היה רומנים בארץ, אחרי זה היה פלסטינאים, אין פלסטינאים. היום יש סינים. הסינים פעם התחילו בזול, היום סינים הם מאוד מאוד מאוד יקרים. פתאום יש לנו הודים. כן? זה... זה לא הפתרון. אה, בטח לא ליעילות, בטח לא לאיכות. בסדר? אנחנו... אנחנו בנייה. כולנו מסתובבים. אתה אף אחד מאיתנו לא יכול להגיד לדעת אנו שהאיכות בחמש שנים האחרונות או ב-10 השתפרה ממה שהייתה קודם. להפך. אה, כל מערכות הבקרה הממוחשבות שנכנסו, או כל ה... דווקא כן, ההייטק שנכנס לענף, בעיניי לפחות, לוקח את הביצוע אחורה, לא קדימה. בסדר? כאילו, זה אנחנו משקיעים המון המון המון משאבים לא במקום הנכון. אה, וכאן בעצם יש בעיה. יש בעיה שצריך לפתור אותה. אני חושב שאין היגיון. בסדר? בוא, בוא נעשה ככה. עלות בנייה של דירה רגילה. בסדר? אתה יודע, אנחנו בונים היום דירה, כמה עולה? מיליון שקל פלוס מינוס.

הפשוטות, אבל כן, בסדר.

מיליון שקל עולה לבנות. האם הגיוני בעיניך שלבנות דירה, שזה בלוק עם בטון וקצת מים ואולי איזה מטבח מחתיחות עץ, עולה לבנות כמו 50 מכוניות במפעל שיש להם מערכות בטיחות והגנה ואלקטרוניקה ומנועים וחלקים נעים וחלקים ב-CNC ומיליון בדיקות של זה? אין בזה שום היגיון.

מצד שני, אני מזכיר לך שליצר מכונית מייצרים על פס יצור ומייצרים כל פעם את אותו דבר. כשאתה בונה דירה, כל דירה נראית אחרת.

כן, אבל זה אין שום סיבה אבל שזה לא יעבוד על פס יצור. גם במכוניות הפס ייצור הוא לא זהה. בסדר? גם כשאני מייצר היום האוטו, אז אחד הוא אדום, אחד הוא ירוק, אחד הוא ורוד, אחד עם... אחד עם ריפודים אדומים ואחד עם ריפודים אפורים ואחד עם התוספת הזאת. תשמע, כשאתה פותח רשימת תוספות של יצרן מכוניות, יש לו מאות תוספות אפשריות לאוטו. האוטו שלך, בעל פס ההרכבה, לא מורכב כמו האוטו שלי, ולא מורכב כמו האוטו שלו. כל אחד הוא אחרת לגמרי. עם הג'אנט הזה והגלגל הזה והזה. וזה אותו דבר בדירה. הבסיס הוא זה, נכון? יש לנו את אותם קירות, אותם מערכות איתום, אותם מערכות בידוד, אותם מערכות קונסטרוקציה. אז אתה רוצה מטבח ורוד, אתה רוצה את החדרים מחולקים, את המחיצות טיפה אחרת, אתה רוצה עוד שקע פה, עוד שקע פחות פה. זה מאוד מאוד דומה לייצור תעשייתי. אה, ואין סיבה שזה יתנהל בצורה כזאת פרטצ'ית כמו שזה מתנהל היום.

אז זה בעצם התיאוס. זה להכניס לתבניות את עולם הבנייה. זה...

מה זה מבחינתך בנייה המתועסת? זה, דרך אגב, זה גם חלק מהדברים שאפשר להתעסק בעצם גם את הנושא של החוץ. יש עוד הרבה דברים.

טיעוס זה... זה לא רק חוץ. אוקיי? טיעוס זה לקחת, לקחת תהליך שהוא תהליך ידני ולהפוך אותו לליך כמה שיותר אוטומטי. בסדר? עכשיו, תהליך אוטומטי יכול לקרות בכמה מקומות. הוא יכול לקרות או במפעל. אני מייצר במפעל קיר, אני מייצר במפעל דירה, אני מייצר... זה היום מייצרים מקירות עד פודים שלמים, עד חדרים שלמים שמובילים לאתרים.

אותם ומוביל לאתר. או טיעוס יכול להיות גם טיעוס בתוך האתר עצמו. כן, אני עוצק באתר, אבל כן, הכל מגיע לי הרכיבים מגיעים לי כבר מוכנים להרכבה. אני לא מתחיל באתר כן לחתוך, להרכיב, לחשוב, לצק את... אני לא מתחיל לחשוב, לא נותן לפועלים שלי הפשוטים כן בעצם להרכיב את האלמנט. אני מביא להם קיט להרכבה, רק מרכיבים אותו באתר. אז זה גם סוג של טיעוס. יש הרבה מאוד רמות של טיעוס. הרמת טיע הכי גבוהה כן, שאנחנו נגיע אליה על דעתי עוד אולי 30 שנה, זה שיבוא רובוט וידפיס לי את הבניין או ירכיב אותו לבד. אנחנו חוקים מאוד בעיניים משם, אבל לשם נגיע מתישהו.

ומה היתרונות בעצם? סליחה, מה היתרונות בעצם של השיטה? מה אתה רואה? תדגיש לנו קצת יתרונות.

תראה, כשאני... אחד מהדברים הטובים שקרו בענף הבניין, שמקום שהוא כן הוא התקדם מאוד בשנים האחרונות, זה באלמנטים התכנוניים. בסדר? אם פעם, בואו, 20, דיברנו על 95 לעומת היום. 95 איך היית מקבל תוכניות לבניין? על דפים...

שהיו חלקם מאוד רישומים ביד. היית יושב עשרות שעות לעשות תיאום מערכות, לראות מה מל מתחת, מה הכל. היום אין בניין שנבנה גבוה בישראל שאו מודל בים. בסדר? אנחנו כולנו עובדים מול רבית, אנחנו כולנו עובדים מול מודלים. הכל בעצם מתועס כבר ברמה תכנונית. בסדר? אז אם פעם להוריד מתכנון לייצור היה משימה מאוד מאוד קשה, כי היית צריך לפרש, אתה יודע, היית צריך לתרגם. היום כל אחד מהאלמנטים בבניין אני יכול לייצר בצורה מטועסת. עכשיו, מה זה אומר בצורה מטועסת? בוא ניקח את זה מהכי פשוט. בסדר? בוא ניקח צינורות אינסטלציה. דבר הכי פשוט. אני יכול היום לבניין לספק כבר לאתר את כל הצינורות חתוכים במידה עם המחברים. למה? כי יש לי תוכנית, יש לי מודל, אני יודע בדיוק מה... אולי סתייה בקצה של סנטימטר שתיים שאני יכול להשאיר צינור אחרון חופשי, אבל אני יכול להכשיר לך כבר את כל הקיטים מורתחים, מוכנים, מחוברים, לשלוח לך לאתר. אתה לא צריך להתעסק עם זה. אתה גם יודע שאין לך נזילות. למה? אל חימות הצינורות במפעל. זה מבו. אתה אומר כבר תכנוני, אתם תכננים את זה לפי הקיטים בדיוק ולא יושבים באתר וחותכים ומרתחים והאינסטלטור כן ריטח טוב, לא רך ריט, ככה שני ריטח אחרת, ההוא למחרת החליף את הצוות והוא בא...

אז זה ברמה הכי פשוטה. לקחנו אותכם לדבר הכי הכי פשוט. וזה אבל אני יכול באותה מידה גם לייצר את כל הקיר במפעל עם החשמל שלו, עם האינסטלציה שלו, עם הבידוד התרמי שלו, עם החיפוי שלו. אני יכול להביא לך כבר את כל האלמנט גמור ורק להרכיב. עכשיו אנחנו רואים את זה נגיד היום בטרומי. בסדר? אני סתם עוקב אחרי... אה אה...

קירות טרומיים.

קירות טרומיים עושים. כן, כאילו, כשהיום אנחנו לוקחים קירות נושאים. דרך אגב, שזה גם כמה רמות, ניגע בזה תכף ואדבר רגע שנייה. מבחינת קצת עבודה, אני עובד על איזה... אני עוקב אחרי איזה פרויקט שלי, לא קשור אליו דרך אגב, אין לי שום קשר אליו, של א... קירות רומים נושאים. הם מרכיבים 3 וחצי מגיעים עכשיו לארבע קומות בחודש. תחשוב רק את החיסכון מבחינת תקורות האתר. בסדר? כמה...

הכי גדול לתקורות בסופס הביצוע.

בסוף היום, מה הכסף הכי גדול באתר? התקורות. המנדסי ביצוע, המנהלי פרויקט, המנופים, כל הזה. 700 אלף שקל בחודש, מיליון שקל בחודש. אם אני מרכיב במקום בבניין 40 קומות במקום שתי קומות בחודש, ארבע קומות בחודש, כמה כסף חסכתי? דרמטי. עכשיו, הכל מגיע מטועס. הכל מגיע מוכן. אין שאלות. זה נכון, זה לא נכון, השקע במקום השקע לא במקום. זה יוצא מעולה.

יפה. תגיד, איזה פרויקטים ככה מתאימים? זה מתאים לכל פרויקט פחות או יותר?

סוגים. זה מתאים להקם. קודם כל, אני חושב ש... ברמות טיע שונות, אז טיעוס מתאים להכל. אה, למשרדים, זה סופר מתאים, בעיקר מבנה מעטפת, כי שמה בכלל אין לך, אין לך שינויים. בוא, זה מעטפת, אין כלום. זה חזרתי, זה חזרתי.

איפה טיעוס קצת פחות מתאים?

טיעוס פחות מתאים בפרויקטים קטנים עם המון שינויים גאומטריים. בסדר? אנחנו... פרויקט שיש לי כל קומה הראשונה לחלוטין...

נסגות, יש קונזולות.

נסיקות, קונזולות. אה... אלמנטים דקורטיביים, החזיתות.

האלמנטים הדקורטיביים, דרך אגב, האלמנטים הדקורטיביים זה הכי מדהים למטואס. כי כי אנחנו, אני דווקא היום דוחף המון פרויקטים. אנחנו עובדים כל החברות האטרומיות למטואס, כי אחד מהדברים שהכי מהים היום פרויקט זה תליה יבשה של אלמנטים דקורטיביים עם כל הקורות המרחפות האלה.

תקשיב, אתה בא, גומרת את השלט, גמרת את החיפוי הראשוני. עכשיו מגיע קבלן לתלות את הקורות האלה, מתחיל לעבוד לך באתר עם מנופים, לטלוט חודשים. אתה לא יכול לעבוד בפיתוח, סותם לך את האתר, זה לוקח המון זמן. כשאתה עושה את זה אה... אלמנטרומי שכבר או אלמנט מטועס שנוצק עם הקיר. יש כמה שיטות. זאת אומרת, אתה יכול לקבל את זה בתור קרום שנוצר, נוצק עם הקיר כבר את האלמנטים האלה. אתה חוסך המון המון המון זמן. וזמן בסוף היום זה ה... זמן וכוח אדם זה המשאב הכי יקר בבניין.

מה מצב הבנייה המטועסת בישראל כרגע מבחינתך? אתה רואה שהגענו כבר למיצוי כל היכולות של הטיעוס, או שאנחנו רק א... בהתחלה? זה בסוף לשנות תרבות. אתה יודע, בסוף יש פה הרבה אתגר של להכניס גם עוד ליזמים את האפשרות הזאת.

הרמת היזמים, מה שידבר אליהם בסוף זה כסף. כסף, שנייה, כסף ואיכות ביצוע, כלומר בדק. בסדר? אם אני יכול, אם אתה יכול לספק להם באותו מחיר או פחות מאוצר שהוא הרבה יותר טוב ושאין להם התעסקות בבדק עם הלקוחות...

שיהיה להם שקט.

שיהיה להם שקט, קנית אותם. רמת הטיוס בארץ מאוד מאוד מאוד מאוד נמוכה. אני חושב שאחד מהדברים שאני אישית רוצה להתחיל להתעסק איתם בזמן הקרוב זה נושא של הקירות המטועסים. זאת אומרת, לא יודע כמה זמן יצאתם, יצא לכם להסתובב במפעלים טרומיים בארץ, הם גם לא התקדמו ב-50 שנה האחרונות. בסדר? זה כאילו, זה נשמע נורא יפה. יש לי מפעל בנייה מטועסת. כל אחד נותן לזה אסור להגיד טרומיה. טרומי זה מילה גסה.

א גסה, לא יפה. אז כל אחד ממציא מילה לתאר את ה... את הקיר המטורס. אה, אבל הם עדיין יוצקים מאוד מאוד פרימיטיבי. אני עשיתי עכשיו לדוגמה פרויקט עם רמה, דווקא היה איזשהו התקדמות קדימה, שכבר סיפקנו לאתר עם כל החשמל בפנים. זאת אומרת, כבר קירות הגיעו כבר עם כל המערכות חשמל. בעיקרון, המטרה שאני חושב שאפשר להגיע אליה יחסית בקלות, והיא לא היא לא רחוקה מאיתנו מבחינה גם טכנולוגית וגם אתרים, זה לספק לאתר קיר נושא שכל המערכות כבר בתוכו. זאת אומרת, שאתה מקבל אותו עם האינסטלציה, שאתה מקבל אותו עם החשמל, הכל יורד למישור הרצפה, למישור המילוי של הרצפה. אתה מבצע שמה את החיבורים לתוך הדירה. מאוד מאוד פשוט לביצוע. מאוד קל יהיה גם לחבר'ה בשטח לקבל את זה, כי בעצם הם מתחברים רגיל ברצפה, כמו שהם היו רגילים. אין...

שינוי דיירים זה יא אפשר לעשות.

שינוי דיירים זה אפשר לעשות. אנחנו יודעים לייצר גם היום, זה דרך אגב משהו שאקרו רשמע עליו פטנט. אנחנו יודעים לייצר קיר פנימי בטרומי שמאפשר שינוי דיירים. זאת אומרת, שאמנם הוא טרומי, אבל יש שמה שכבת א... בידוד רכה בצד הפנימי שמאפשרת להביא להיות חריצה ומיקומים. ואני חושב שאנחנו יחסית קרובים גם מבחינת טכנולוגיה וגם מבחינת יכולת השוק לאמץ את זה להספקה של כאלה קירות. אני רואה שהדריכלים נפתחים לזה, שזה גם משהו שהיה חסם. הדרכלים פעם היית אומר להם טרומי, היו אומרים לך...

כי לדעתם זה מאפשר פחות ורסטיליות, זה מאפשר פחות יצירת...

כי יש לזה שם רע. כי המילה טרומי, כטרומי, המילה הזאת יש לה שם רע. זה קונוציות של שנות ה-60, ה-70 בישראל, שהיו עושים כאלה גושי בטון חזרתיים. כי יש גם אתגרים בתור מי שצריך לדעת לפתור אדריכלית. אנחנו, יש לנו מחלקת תיכון מאוד גדולה שעובדת עם מדריכלים על זה. כי כי אחת מהבעיות או הדברים הלא יפים בבנייה מטועסת זה כשאתה מסתכל לבניין וצריך להסתיר את זה. צריך לדעת איך להסתיר את זה. אתה רואה אלמנטים, אלמנטים, אלמנטים, אלמנטים, את החיבורים האלה. ואז אתה יודע, הלקוח, הדייר מקבל איזשהי תחושה שהוא קיבל בניין מלגו.

כן.

בסדר? כאילו. ואת זה אפשר לד... אבל היום אפשר להסתיר את זה. זאת אומרת, יש לך, יש המון המון דרכים לטשטש את זה.

שזה יראה יצוק באתר.

בדיוק.

שזה יהיה חלק מונוליטי.

אז השאלה אם הפוטנציאל ל... כזה גדול. מה בעצם עוצר אותנו? תרבות, קשה לנו לקבל את זה? יש חסמים?

חדש. זה חסמים תרבותיים. בתכנון, ענה לך בשאלה הראשונה שהוא שאל אותי, הוא אמר, למה לשנות? עובד לי יופי, כאילו, אני... אני נכנס לבניין, אני נכנס לבניין. דף זה שקשה.

אני יודע מה אני עושה. תעזוב אותי בשקט. רחק ממני. אל תגיד לי חדש. קיר. תביא לי חשמל. אני תקשיב, יש לי את... אהיה... מי שזה לא יהיה, שעושה לי את החשמל. אני עובד איתו 20 שנה. הוא עושה לי את החשמל. יש לי את הקבלן שלי, עושה לי את השלט. תעזוב אותי בשקט. זה הבעיה של הענף הזאת. אה, אנחנו לא ענף שמקבל חידושים בצורה טובה. אה, ודרך אגב, זה גם מובן. אני רוצה שנייה דווקא לקחת את זה שנייה לכיוון להגיד משהו לשלילה. כאילו, אחת מהבעיות הגדולות, כן? אתה יודע, אני רואה מלא מלא סטארטאפים, כי אנחנו יחסית נקרא ל... עצמנו סטארטאפ מצליח, אז המון המון מפתחי טכנולוגיה מגיעים אליי להתייעץ. ו... ואחת מהבעיות הגדולות בענף הזה, שמי שמפתח את הטכנולוגיות, במקום שאנשים מהענף כן ירימו את הכובע ויגידו, אנחנו הולכים להיות, לא רוצה להגיד סטרטפיסטים, ואנחנו משפרים את הענף שאנחנו באים בו, באים כל מיני אנשים מתחום ההייטק, לא מבינים כלום בבנייה, ממציאים טכנולוגיות שכל קשר ביניהן לענף שלנו, הכאב והצורך...

תראה, אני לא רוצה להגיד לך כמה סטארטאפים היו לי אצלי במשרד שהציגו לי את אותו פתרון, דרך אגב, שהם נותנים למנהל עבודה ביד. אייפד מעליו עולה רחפן, כן? בין המנופים מרחף לו, ובין דברים מונפים באוויר ומשדר מידע לאייפד, לא משנה על מצב המנוף, מצב הזה. ומנהל העבודה תוך כדי בלייב מסמן על האייפד שלו תקלות שצריך לפתור. נראה לכם קורה אצלנו?

אגב, זה אחד האתגרים גם כסרטפי שאני פגשתי, שבסוף מי עובד עבור מי? האם אתה כל היום צריך להזין את המידע לאפליקציה, או האפליקציה נותנת לך ערך? אגב, אחד מהתלונות הגדולות שיש לי לכל אפליקציות הניהול הרלנס קרוב, הסטארטאפ שנכנסו אלינו לאתרים בשנים האחרונות, הלכו, הלכו לתחום הבקרה, הלכו לתחום הבקרה וטיעוד. עכשיו, מה זה גורם?

זה גורם לך, ואני מסתובב בהמון אתרי בניה, לאפליקציה.

תקשיב, אחד מהדברים שאני רואה, אתה יודע, אני אחד מהיתרונות של שאני באמת רואה המון המון אתרי בנייה של המון המון חברות. אה, אתה רואה מנהל פרויקט שנמדד על פי איך הוא מזין דוחות. זה המדידה שלו בחברה, נכון? כי החברה למעלה, מה רואים? מה מה הם רואים?

כן, כי זה מדיד. זה מה שזה מדיד. עכשיו, מה זה גורם לו? הוא לא יוצא מהמשרד. אתה רואה מנהל פרויקט. אני נוכח בפרויקטים שהמנהל פרויקט, אתה יודע, יום יום שלו הוא הוא בתוך המשרד שלו, הוא מנותק מהבניין לחלוטין. עכשיו, אתה עולה לבניין, אתה רואה סקריגציות, אתה רואה עריכים עקומים, אתה רואה ביצוע ברמה ירודה. אבל הדוחות 10, אתה יודע, וזה המדידה בחברות הגדולות, לפי מה מודדים אותך? לפי מה מודדים את המנהל פרויקט? איך יודעים הוא מותוב רעות שהוא מוציא?

וזה נורא. זה נורא. זה מרחיק את מנהלי הפרויקטים מהבנייה. זה מרחיק אותם מהעבודה האמיתית שלהם. העבודה האמיתית של מנהלי הפרויקטים זה לא למלא דוח, אלא זה לבדוק שהבניין נבנה כמו שצריך מבחינת איכות, מבחינת רוחות זמנים ומבחינת תקציב. זאת העבודה.

רגע, תגיד, איך בעצם בפועל זה מתבטא פרקטית בשטח או בחיבור תכנון של טיע? איך זה?

תראה, היום, אז כמו שאני אומר, בפרויקטים שנגיד אנחנו מתחילים לעבוד באמת עם... עם נגיד, בוא נגיד קירות מטועסים. יש הרבה דברים שעוד לא מפותחים. דיברנו קודם לאינסטלציה ויש עוד הרבה דברים שעוד לא קיימים. אבל נגיד קירות מטועסים, שזה משהו שקיים.

היום, זה דווקא נורא נורא קל. זה בדיוק מה שאמרתי. היום אנחנו נמצאים במצב, כי מה שנורא נורא התקדם טכנולוגית בשנים האחרונות, זה ענף התכנון. התכנון היום הוא מאוד מאוד מאוד טכנולוגי. עכשיו, כשאני רוצה לייצר היום קיר מטועס, אם באמת לפני 10 שנים היה לי אתגר טכנולוגי של איך אני מקבל תוכנית מדוייקת ברמת הסנטימטר לייצר את הקיר.

אז היום זה קיים. אתה אומר?

אין את האתגר הזה. היום אתה מקבל מודל שכל המערכות בו. תחתוך ממנו מקטע קיר. כן? אתה יודע בדיוק מה צריך להיות שם. אתה יודע מהתחלה ועד הסוף מה צריך להיות באותו מקטע קיר. היום האתגר הוא רק ביצועי. וגם אין אתגר טכנולוגי לבצע. זה אתגר שמישהו יקח את הכפפה, יקים כזאתי מערכת, יקים בכל התחומים. זאת אומרת, ילך לתחום האינסטלציה, בתחום החשמל, בתחום הקירות, בתחום החיקויים. אנחנו עושים את זה אה... בעיניים בצורה טובה. גם יקח את זה בכל אחד מהתחומים האלה ויגיד, איך אני לוקח עכשיו את ה... את ה... את המוצר הפרימיטיבי שהולך היום לאתרים ועושה אותו טוב יותר. תקשיב, זה גם מוביל להצלחה מסחרית. אני חושב שאתה בפרויקט שלך, אם יביאו לך כבר את כל הצינורות, סתם לחזור לאטלינצ, מורתחים מוכנים מהמפעל בתור קיטים בלי עם 0% נסיעות, תגיד אמן, אני רוצה את זה, וזה עולה אותו דבר.

בפרד. זה מעניין. רגע, זה התכנון בעצם לעיצור. זאת אומרת, יש, אתה יכול בייצר איזה... זה חתיכות של אקוול, או שאקורל עכשיו הולכים ומסתכלים, רואים על חזרתיות כלשהיא בעיצוב וחושבים...

אנחנו מייצרים. אנחנו מייצרים ממש לפי לפי שופדרונ. אנחנו אצלנו, שאם נחזור רגע לחזיתות, למה שאנחנו עושים, לנו יש היום מחלקת תכנון שלנו. בסדר? שכל התפקיד שלה זה בעצם להוריד תוכניות בים לייצור. בסדר? מה זה אומר לייצור שלנו? אני לוקח היום חזיתות של אתר של מבנה, אני מייצר עליהם שופ דרוואינג מלא, כן? של העריכים שאנחנו צריכים לייצר. צר, אנחנו גם מדייקים את הבים, כי יש הרבה מאוד דברים שבמודלים מדריכלים או כולם לא מסתכלים על דוגמה, שיפועי חליצה של נגטיבים. כן? אה... כל מיני...

זה ממש עושים את זה.

כן, כן, ממש עושים. ממש עושים. ממש תוכנית מדוייקת שלוקחת גם בחשבון, אנחנו כבר יודעים מה לקחת בחשבון. זה עוד פעם עניין של ניסיון. אנחנו יודעים איפה יש טעויות, איפה לחפש את הטעויות גם בבים של מה מה לא לקחו בחשבון. מורידים את זה לתוכנית שופ דרוואינג לייצור. השופדרוואינג הזה היום אנחנו שולחים אותו אוטומטית לכל המפעלים. נגיד, הסתם, או לאתר. ואז באתר, אני יודע היום, נגיד, יש לי אתרים אשטרו, מכבי אפו, אני חותך להם את כל העריכים במפעל שלי. מקבלים לגו...

לאתר. הם לא נוגעים בזה. מסדרים על התבניות, יוצקים, אתה יודע, מקבלים את זה מטורס לרמת המילימטר. העריכים חתוכים. או במפעלים הטרומיים מקבלים ממש קיר קיר, את הכל מוכן. את כל הקיט מוכן מאיתנו. ממש קט מלא. כן? מסדרים על השולחן, יוצקים ונגמר. זאת אומרת, עכשיו אנחנו עושים רק קטע של החיפוי, אבל זה יכול להתקדם לכל הקיר. אין שום שום בעיה. היום ואני אומר את זה מניסיון, לא בתיאוריה, לקחת תוכניות היום ולהעביר אותם לייצור, אתה צריך אמנם איזה, מה שנקרא, תיווך באמצע. לנו יש מחלקה היום של ארבעה אנשים שעושה את זה על עשרות פרויקטים. זה לא על אחד או שניים. מאוד קל.

איך נראית בעצם על זה השרשרת הזאת? יזם היום שרוצה להיכנס לעולמות האלה וכן לאפשר לתאס חלק מהאלמנטים בפרויקט שלו. מה, איך נראה הפלו הזה? מי צריך להושיט יד? מי צריך להיות על זה? מי צריך להגיד לך, בוא בכלל תסתכל על זה ותבדוק מה אפשר לעשות? זה האדריכל? זה הז? זה איך השרשרת הזאת עובדת? ההק...

זה טוב, זה טוב שאתה אומר, כי היה לנו בדיוק, היה לנו בדיוק אתמול איזה זום שהכרנו לטאס פרויקט של 1400 יחידות. יוא קשור אלינו ספציפית. ויש שמה תמיד את המשולש שאתה חייב שיהיה בכל דיון כזה. המשולש ה... שזה מורכב מהאדריכל, מהקבלן והיזם.

בסדר? עכשיו, אני אספר לכם, זה... זה סיפור נורא נורא, סיפור מאתמול, הוא סיפור נורא נורא יפה. פרויקט שהדריכלים שם, זה סקי מור סיבן, אה, שרון עיר, שי אדריכלית אה... וזה פרויקט שיש בו המון המון קורות דקורטיביות. בסדר? זה בניין שאמנם הוא מרובע, ויש בו המון המון המון קורות דקורטיביות שמעוטפות את כל הבניינים האלה. בסדר?

מחופות במשהו שבטון. אדריכל חס...

אין, זה היה מתוכן כאלומיניום. זה היה מתוכן כאלומיניום. כ... ממש קורות כאלה, ממש גריד כזה שעוטף את הבניין מכל הצדדים שלו.

מקומות טוב ליונים.

אה, עזוב, אני לא מתר... אתה יודע, זה היום נורא פופולרי. כן, ה... הזה. אבל באמת עומדות אנחיות ליישם את הפרויקט הזה בעצם בכמו שהוא תוכנן בחיפוי יבש, היה אומר להרים שלד של הבניין הזה והמון המון המון המון עבודת חיפוי א... מסביבו.

עשינו חישוב מאוד מהיר אתמול שללכת לטאס את הדבר הזה על ארבעה בניינים. בסדר? ללכת לתאס את הדבר הזה, כלומר לצקת את זה, כן? כקיר שלם שכולל גם את הקורות דקורטיביות מבטון חשוף, יחד עם אקול כחזיתות כפורצלן מאחורה, במקרה הרע, יחסוך ליזם פה 82 מיליון שקל על הכבואה בעניינים.

אתם מבינים את הסכומים? עכשיו, רגע, עזבו את ה-80, 82 מיליון שקל שזה עלות ישירה. זה יחסוך סדר גודל של שנה ומשהו בביצוע. עכשיו, זה פרק פינוי בינוי. אתם מבינים שזה אומר שיש עלויות מימון, שיש כאן דיירים שצריך לשלם להם שכירות. זה מטורף. זה לא חיסכון של... אנחנו מדברים פה בשוליים. כן? עכשיו, עוד פעם, היתרון גם בטיע שזה יצא מדויק, שזה יצא טוב. אה, וויש כאן יתרון ענק. כאילו, יש כאן, אנחנו באמת רואים פה את היתרון. אם היינו לוקחים את זה שאליו קדימה, שזה לא יקרה בפרויקט הזה, זה אני מקווה ששנתיים, שלוש נגיע והאלמנטים האלה, הקירות האלה, כבר היו מגיעים מהמפעל, אם החלונות מורכבים, עם החשמל מורכב, עם האינסטלציה מורכבת, עם הכל מורכב. אתה מקבל קיר שאתה טולה אותו לבניין ויש בו הכל.

אגב, אחד האתגרים זה לשמור על החזית הזאת לאורך זמן, כי בסוף אתה יוצק מעל, ובסוף זה בסוף הופך להיות רה כבר בדי. זאת אומרת, זה לא שאתה מגיעים בסוף פרקט ברגע האחרון. פה יש פה...

אבל יודעים. אנחנו יודעים לנקות את זה. אנחנו מתכים את זה כל הזמן, כי זה כמו בעצם מה שאנחנו עושים בחזיתות היום. יודעים לנקות את זה. יורדים בפיגום, מנקים. טיפה יותר אתגר, טיפה יותר הקפדה בציקה, אבל תחשוב רגע לשנייה אחת שאתה מקבל היום קיר, שהחלון בפנים, שהבידות בפנים, שהאינסטלציה בפנים, שהחשמל בפנים, שזה נבדק במפעל, שהעיתום עובד, שיעשו את זה בגובה אפס. תחשוב שייצקו את הקיר הזה ובדקו את החלון. הקיר הזה עמד על הרצפה. בא עליו בן אדם בהליכה, לא תלוי על פיגום עם ריטמות, בדק את העיתום, עשה עליו המטרה, אמר הכל טוב, שלחו לאתר. עולם אחר. עולם אחר מבחינת איכות. עולם אחר למנהל פרויקט שמקבל מוצר שכבר נבדק, שהוא לא צריך לעשות באתר המתקין חנות, כן? מת משקוף עיוור טוב, לא שמת משקוף עיוור טוב, כן? עשה עיתום, לא עשה עיתום, ברח לי פה, ברח לי שם. עולם אחר.

תגיד, אתה מסתכל קדימה שנתיים שלוש, אתה רואה את הקיר הזה? באופן כללי, איך זה משתלב עם חדשנות או מה אתה רואה ככה קדימה?

תראה, זה... זה גורם לשני דברים. הדבר הזה.

לאן זה הולך?

זה גורם לשני דברים. זה גורם לנו א' לאבד כוח אדם טיפש באתר. ברגע שאתה רק מרכיב אלמנטים באתר ואתה לא צריך, אתה צריך רבע מהכוח אדם שיש לך היום באתר. זה גורם לזה שברגע שאני כבר מייצר במפעל, בסדר, אני יכול לתת הרבה מאוד כלים מאוד מאוד מתקדמים. בסדר? אני היום יכול לחתוך, שם את את החורים במפעל לחשמל עם ראוטר, אתה יודע, עם שולחן שחותך לי את זה במקום מדויק. אני מדויק על המילימטר, לא בערך. זה גורם לחיבור מאוד מאוד טוב בין אדריכלות לבין ביצוע. זאת אומרת, זה מקטין את רמות הסתייה. ובעיקר, זה יחסוך המון כסף. וזה יאפשר לנו לבנות בניינים פה בלי תלות בהמון כוח אדם חיצוני שכל פעם תחלף אצלנו, וכל פעם יש בעיה, וגם כל פעם מחיר שלו עולה. זאת אומרת, אם לפני 10 שנים...

מוצר נצרך ונדרש.

מוצר נצרך נדרש. וגם באופן עקבי, מה שמוריד גם הרבה מאוד הפריון שלנו זה ההתייקרות האדירה במחירי כוח אדם. הרי כמה היה עולה יומית של פועל שלד לפני 10 שנים וכמה היא עולה היום?

לגמרי.

התגבה. אז אתה רואה את זה? אתה רואה את זה הולך?

תגיד, ובעולם, באיזה מדינות ככה אתה רואה את זה קורה יותר?

בעולם? תקשיב, מה... איך שאנחנו בונים, לא קשור לעולם. בסדר? אנחנו... אנחנו באמת כאילו...

אנחנו אחורה. אנחנו קדימה. איפה אנחנו?

אנחנו... אנחנו אה... הרבה אחורה. בסדר? ברמת, ברמת התכנון, שנייה, עוד פעם, אני חוזר, בים וכאלה, אנחנו מאוד מאוד קדימה. ברמת הבנייה, אנחנו מאוד מאוד היטק.

אנחנו נכון. אנחנו ממש הייטק. שם התקדמנו. את...

התקדמנו. ברמת הבנייה, אני אגיד לך מה קורה. שלנו בביצוע, לנו יש בעיה שלא קוראת בעולם בכלל. כל הקירות החיצוניים זה קירות קלים. אין להם משהו שאצלנו הולך חזק וזה ממדים. בסדר? אתה אצלנו, לנו יש ממדים. פה בארץ אין ספ...

לנו יש ממדים. זה אומר שבמילא חלק גדול מהחזית שלך היא בטון. חייבת להיות בטון. אז אנחנו כבר יוצקים את כל החזית מבטון, אתה יודע, בבניינים גבוהים. בניינים בחול, א', אין המון בניינים גבוהים. בוא נתחיל מזה. בניינים גבוהים בחול זה רק בנייני יוקרה. אתה לא רואה בארצות הברית מחיר למשתכן ב-20 קומות.

או באירופה. לא קיים הדבר הזה.

באירופה רוב הבניינים הם של חמש קומות. הם מטועסים לגמרי. בסדר? מגיעים אלמנטים מהמפעל, מרכיבים אותם, לא מתעסקים איתם. בארץ, בגלל הממדי, בגלל שיוצקים מבטון, אנחנו באיזשהו עולם אחר לגמרי של בטונים נוזלים מכל מקום, של טפסנות בשטח, של המון המון דברים שלא קורים בעולם. אנחנו אחורה. כן? אם אנחנו...

ותגיד, איך זה קשור גם לרגשי שלנו? כמה קשה לנו או קל לנו פתוחים לקבל שינויים לעומת העולם? אתה אומר...

זה הבעיה. תראה, גם בעולם, ענף הבנייה הוא ענף פרימיטיבי. בסדר? זה לא רק אצלנו. כן? זה גם ברמה העולמית. אה, אני חושב דווקא כ... כישראלים, בתור אומת ההייטק והסטרטאפים, אנחנו קצת יותר פתוחים לקבל, אתה יודע, זאת אומרת, אני חושב שאני רואה, אני מדבר איתנו ואני מדבר עם אירופאים, אה... אנחנו טיפה יותר פתוחים לקבל שינויים. אנחנו טיפה יותר מהירים לקבל שינויים. אבל צריך לבוא מישהו שיהיה מחובר גם לענף הבנייה, כן? ולא יתן לך יזרוק לך ביד אייפד ורחפן ויגיד לך, תשמע, בוא, ומצלמה מחוברת לכסדה ויגיד לך, בואנה, את כל מה שאתה מכיר.

כן. בוא, מה שאתה עשית עד עכשיו 20 שנה, תשבע, בוא תשכח הכל, כן? ונתחיל מאפס. כן. והוא גם בחיים לא היה בענף הבנייה, אז הוא בכלל לא מבין מה, איך זה עובד כל התחום הזה. אז זה לא ילך. בסדר? אבל אם יבואו פתרונות הגיוניים וטובים, הם יכנסו.

צריכים להנגיש את השינוי.

כן. לגמרי. וגם לא להפחיד. לפעמים אתה מגיע עם כל כך הרבה רצון לשנות, זה פשוט מפחיד את הלקוח, ואז הוא אומר, אז תעזוב אותי. צריך כנראה את השינויים לעשות במידה ושהם עושים שכל, ולא באמת א... אתה לא תמיד צריך להנחית חפפנים. זה הרבה הרבה השונים צריכים להיות הרבה יותר פשוטים לפעמים.

א...

ומעוררים הרבה פחות...

הפתרונות הכי חכמים הם הפתרונות הכי פשוטים. אתה יודע, אקול, בסוף היום, מה שאנחנו עושים בחזיתות, זה פתרון סופר פשוט שכל מי שרואה אותו אומר, איך לא עשו את זה קודם? עכשיו, ברגע שאתה אומר, איך לא עשו את זה קודם, זה אומר שזה נכון.

בסדר? כי אתה מבין שכאילו, היה צורך ולא היה פתרון. זה אותו דבר. יש המון המון פתרונות בענף הזה שהם נורא פשוטים ליישום, שלא דורשים גם שינוי שיטת עבודה מהותי באתר. זאת אומרת, שאתה יודע להתמודד איתו. זה נראה לך כמו שהיה אתמול או שלשום, רק זה טיפה יותר, אתה מקבל את המוצר טיפה יותר גמור. בסדר? כי אתה טיפה יותר גמור בתהליכים. ואין שום בעיה להחדיר אותם. לא צריך לקפוץ לכל מיני להזרקות בטון ומדפסות. אה... כאילו, זה נחמד.

זה לא שם. אבל עוד כאילו, עוד 20 שנה.

ותגיד לי, כשאתה מדבר על רמות טיעוס, איך אפשר, איך אתה מסווג את זה? וגם איך זה משפיע על עלויות, זמנים, על הנושא הכלכלי, על האיכות? הרי אפשר לטייס הכל ואפשר א...

אז אני אומר, זה... זה ה... הנכון הוא הנכון הוא התקדמות בשלבים. זאת אומרת, אני רואה אה... יש היום כמה ניסיונות להביא בניינים מוכנים לגמרי לאתר. קוביות כאלה שאתה מרכיב באתר, סטייל אה... זה לא זה פחות עובד. בסדר? זה פחות עובד. זה פחות תעבוד, בטח במיגורים שיש באמת כמו שאתה אומר, המון שינויים בין הדירות והמון מפתחים גדולים. זה עדיין אנחנו לא שם מבחינת היכולות. בעיקר בעיקר בישראל, עם עולם המעמדים והמיגון והבטונים ודברים שלא קיימים בחול. זה עובד יותר יפה, כי כי אין בעיה להביא מבנה קל מפלדה, אתה יודע, קונטיינרים כאלה, להמיס אחד על השני ולהגיד, אחלה, הנה בניין, תהנו. בישראל, השילוב בין בטון עם פלדות וזה פחות עובד. אז כן, צריך היום, לדעתי, לא לנסות לשאוף עדיין לבניין שלם מטועס ולהביא חדרים חדרים מהמפעל, אלא לקחת כל אלמנט בבניין, זאת אומרת, קירות, לתכנן אותו ככזה שיתאים לטאוס, או להגיד, זאת התוכנית, בוא תטאס. מה בא לפני מה?

לא, לא, לא, לא. קודם באה התוכנית. אנחנו לא חוזרים לשנות ה-60 שאנחנו אומרים, המפעל מכתיב, יראה הבניין, כי זה לא יעבוד. בסדר? אנחנו לא שם.

למרות שמכניסים אותך כבר בשלב התכנון כדי שתוכל להשפיע על זה שזה כן יאפשר את הטאוס.

אבל אנחנו מתאים. תראה, התכנון, התכנון חייב להיות מותאם לשני. לשני. הטיוס חייב להיות מותאם לשני דברים. והתכנון מותאם לשני דברים. קודם כל, התכנון חייב להיות מודע לתקציב. בסדר? אחת מהבעיות בתכנוון בדרך כלל עם אדריכלים.

כן, זה שהם מתכננים, אנחנו רואים בשלב מאוד מוקדם את התכנון. הם מתכננים בעניין, אה, מאוד מאוד יפה, שאין לו שום קשר לפעמים, תלוי בהדריכה, לתקציב.

לתקציב, כן. תשמע, אנחנו, אני עכשיו, הציגו לי לפני שבועיים אחד מהדריכלים, לא משנה מי, בניין בלוד שהוא 50% מחיר למשתכן, עם לוחות חיפוי שלושה מטר, רצפה-תקרה, וחלונות רצפה-תקרה. האם זה מחובר לתקציב של מחיר משתקם בלוד? האם יזם יכול לייצר כזה בניין, ועזוב להרוויח כסף, להפסיד מעט, כן? לא להפסיד המון? לא. התשובה היא לא. אז ברגע שהתכנון, אבל מחובר למציאות, הטיאוס צריך להיות מותאם לתכנון.

לא התכנון לטיאוס, כי כי זה פשוט לא יעבוד. אנחנו לא יכולים ללכת אחורה. אנחנו רוצים לייצר אייקוניות, אנחנו רוצים לייצר מבנים יפים, אנחנו רוצים לייצר שינוי גם בין המבנים, לא לחזור לברנוביץ' של שכונות שלמות שנראות אחד אחד, אותו דבר, כאילו אתה יודע, קופי, איזה שכפול גנטי. אה, והיום טיאוס הוא מספיק חכם כדי לייצר כל אלמנט שונה.

ואיך, איך בעצם מתמודדים עם התפיסה הזאת? אתה אומר שונה, ובעצם התפיסה שלנו של הטיאוס שהכל חזרתי ונושא, כאילו גם תפיסה פחות איכותי, ואתה מתאר פה בעצם עלייה באיכות.

תראה, אני אשאלך, אני אשאל לך שאלה. אתה יודע, בתור מנהל פרויקט, מה יותר, איפה יש לך יותר בקרה? לציקת בטון, בוא נלך על זה. האם כשאתה יוצר קיר בגובה שלושה מטר שהוא סגור בתבניות בשני צדדים ואתה לא רואה את הבטון, כן? ואתה לא יודע איפה יש סגריגציה, גם מתחת לחלון, או שאתה יוצר כל שולחן בגובה 20, ואתה רואה לאורך כל הדרך את כל בגובה של היציקה. ברור שבציקה לשולחן הבקרה שלך היא הרבה יותר טובה על מה התוצאה הסופית, נכון?

כן. לגמרי.

כשאני מסדר עריכים, מה יותר נוח לי? לסדר על תבנית שעומד באלכסון, שפועל על סולם, מתחיל להרים את הערכים ולסדר, או לסדר על שולחן בשכיבה בגובה המותניים שלי? ברור שיותר קל לסדר. אז הטיאוס כאיכות הוא יותר איכותי. איפה היו בעיות? ועדיין יהיו בעיות, זה לא יפתר גם שתחיל לעבוד בהרכבה של הסיפור הזה, בהרכבה, בעיתומים בין האלמנטים. אתה יודע, צריך כמו בכל דבר, יש תהליך, בסדר? ויהיה עקומת למידה, לא יהיה הכל מושלם מהרגע הראשון, יש עקומת למידה, אבל כדי להגיע לתוצאה טובה צריך להתחיל את התהליך לפחות. אתה יודע להגיד, זה לא עשיתי את זה, אז אני גם לא אעשה את זה בחיים.

מנה מזה לגמרי.

כן. זה כמו ששואלים אותנו באקול, אתה יודע, השאלות הראשונות חנו לשווק את המערכת. אתה בא לקבלנים, השאלה הראשונה שאתה, איפה יש בניין שעומד 15 שנה? אמרתי לו, תראה, אני התחלתי למכור אתמול. אז אם התחלתי למכור אתמול, כנראה שאין בניין שעומד 15 שנה. אולי עוד 15 שנה. זה חסה מעניין. זה באמת.

כן, אבל זה השאלה של קבלנים, איפה אני יכול לראות בניין שעומד 15 שנה? איזה טכנולוגיה חדשה, לא יהיה לך בניין שעומד 15 שנה. היום יש לי בניין שעומד שנתיים. עוד שנה יהיה לי בניין שעומד שלוש. כאילו זה לא.

כן.

ככה זה בטכנולוגיה.

תגיד, הבנייה המתועסת היא נתפסת ירוקה יותר? היא באמת ירוקה יותר? איפה זה?

היא יכולה להיות ירוקה. היא קודם כל יכולה להיות ירוקה יותר. היא יכולה להיות ירוקה יותר כי היא נמצאת במפעל. כן. מפעל יש בדרך כלל ניצול חומרים יותר טוב, בסדר? בסדר? נגיד בכל המפעלים אתרומים כמעט, יש להם מפעלי בטון בתוך המפעל, אז הוא לא מבזבז חומר, בסדר? הוא לא מוביל שמו קוב ואז זורק שתי קוב כי אין לו.

זהו, היעול ביצור.

היעול ביצור. יש לו, הרי הוא מייצר בדיוק באותו רגע, אין לו פחיתים. הברזל של הקיר הזה נשאר לו, אז זה הולך לקיר הבא.

כשאתה עובד במפעל, כל מפעל, אתה יודע לי את היצור שלך. זאת אומרת שאני חותך נגיד אריכים אצלי במפעל, אני הרבה מאוד פעמים חותך משעריות, בסדר? נחתך לייח, אני צריך חתיכות. יש לנו שעריות מסודרות לפי מידות, ואז אתה יודע, כשהם צריכים מידות קטנות, הם לוקחים וחותכים מהמידות האלה. באתר אתה לא יכול לעשות את זה. אין לך את המקום, אין לך את הלוגיסטיקה, אין לך את הבקרת איכות.

ואי אפשר לנהל את זה בשטח? זה.

לא. אצלי, תקשיב, בצדנו, נגיד סתם שאנחנו מערכים במפעל, זה זה נתון לכם. פשוט יש לי ארבעה אנשים שרק עושים בקרת איכות, מסתובבים בין העמדות. תחשוב זה מקום סגור, נעים, עם גז מזגן, לא.

הכנה למזגן.

הכנה למזגן, גג, כן. נעים יחסית, שהם מסתובבים, יש לי ארבעה בקרי איכות שעוברים בין הפועלים ומסתכלים שהם עושים את העבודה טובה. והפועלים עושים אותו דבר, כל יום, כל יום, כל היום, הוא עושה אותו דבר. אחרי שבוע הוא מומחה בתחום שלו.

אוקיי, אתה מבין? אני חותך עריכים, אני מומחה לחיתוך עריכים. אני לא יודע לצקת בטון, ואני לא יודע לחתוך ברזל, ואני לא יודע לקדוח. גם אבל בחיתוך אני מספר אחד. וזה היתרון בטיאוס, שכל בן אדם יש לו את העבודה הספציפית שלו, הוא נהפך להיות מומחה בעבודה שלו, והאיכות שלו כבר עולה.

בוא ננסה לשמור זה קצת אופטימיות. לאן התעשייה הזאת הולכת? ועוד חמש ו-10 שנים, אנחנו הולכים דווקא לטאוס מלא לדעתך, או שהולכים לחזק את הטיאוס החלקי?

אני חושב, אני חושב שכרגע אנחנו כמעט בנקודת האפס. אני חושב שהטיאוס החלקי התחזק מאוד בשנים הקרובות. התחזק משתי סיבות. התחזק כי א' הסביבה הכלכלית פה דורשת ייצור של בניינים בזול יותר ומהר יותר, כי אנחנו בבעיית תקציב. ב' עלויות בנייה. אני חושב שלהגיע לטיאוס מלא, כן, יקח לנו מינימום עשור.

אתה אופטימי?

אופטימי. כן. אבל אבל אני רואה גם הדפסת בתים, הזאת, זה הכל נושא של כן, מתקדם. זה נראה שזה הפנטזי. אני אני תראה, אני אגיד לך ככה, הדפסת הבתים מתי שהוא.

פיז בתים נגיע ל.

מתי שהוא תקרה. מתי שהוא תקרה. תתחיל בבתים פרטיים, בסדר? בתים. בואו, הדפסת בתים, שים לב, אתה מדפיס בית בלי ברזל, כן? כאילו אתה יודע, אתה לא יכול להדפיס ברזל. איך לך בישראל תדפיס ממד? בסדר? בוא, ביום שאני אראה מישהו מדפיס ממד, אז אני אני אגיד יאללה, הגענו לנחלה. בסדר? עוד יקח זמן.

כן, זה ייקח זמן. תשמע, זה יתחיל בבתים פרטיים, אני חושב שנגיע לשם. בסדר? ברמה העולמית בטוח נגיע לשם. לא יודע מתי ישראל תגיע לשם, אבל זה טכנולוגיה עוד לא בשלה. אני רואה את זה במיליון תערוכות, אני נוסע לחול, תערוכות, כל תערוכה שאתה בא, יש איזה 10 רובוטים שמדפיסים בניינים. זה חומרים מאוד יקרים, זה בטון עם עם המון דבקים בתוכו, עם המון תוספים, כי הרי בעצם הוא מחליף את הברזל, או כאלה שאתה רואה פתאום אנשים עומדים אליד ומשחילים ברזלים בתוך היציקה.

נגטיבים. איך אני עושה? כן. אתה רצח. בוא, אתה רוצה לשים חלון, המדפסת לא יודעת אה לקפוץ מעל פתח.

אבל ההדפסת דתים זה אנלוגיה להתקדמות כזה.

כן, זה אבל אבל זה אבל זה אתה יודע, זה זה שאתה קופץ רחוק מדי, כאילו אתה יודע, אני אומר, בוא, בוא נלמד קודם ללכת, לפני שמתחילים לרוץ, ואז נתחיל לרוץ. אתה יודע, זה כבר זה לרוץ. פרינטה, הדפסות בתים, אנחנו לא שם לדעתי. יש לזה עוד זמן. א' זה טכנולוגיה סופר מעניינת. כן. זה מגניב, גם נורא יפה לראות את זה.

כן.

כן, זה בעיקר אה, לא רוצה להגיד בסבורד, אבל זה באמת סקסי וזה נראה ככה מגניב וזה גימיק וזה ככה. אולי לאן זה הולך.

כן, אבל תשבעו, בואו תיקחו AI, AI, AI. דיברו על AI. היה דיבורים בשוק הטכנולוגי על 20 שנה. באמת היה על זה 20 שנה דיבורים, AI, ויהיה מערכות שיעספו מידע אוטומטית וינטחו אותו ויעו ברמת. ב-20 שנה זה היה ברמת הדיבורים, ופתאום הייתה איזה קפיצה טכנולוגית נורא גדולה בשוק בשנתיים שלוש האחרונות, וכולנו משתמשים ב-AI.

כן.

כולנו. כל ילד בן 10 היום מדבר עם צ'ט GPT, כאילו לפני השינה.

הבן שלי, זה מה שהוא עושה. הוא כבר לא מדבר איתי. אני רואה את ההיסטוריה של משהו, הכל.

נכון. אתה מבין? עכשיו זה קפיצה של שנתיים האחרונות. עכשיו זה זה באמת טכנולוגיה שמשהו כמו 20 שנה מתבשלת, מתבשלת, מתבשלת, והיא הגיעה לאיזה בשלות בשנים האחרונות, והיא היא התפשטה בשנתיים לכל משק בית בישראל. וזה, אני חושב שזה אותו דבר. עולם ההדפסות, אנחנו כרגע עוד בשלב של הבאז, אנחנו בשלב שזה עוד גימיק, שזה נחמד.

נחמד לראות את זה ביוטיוב, אבל הוא אומר, אולי עוד 15 שנה אנחנו נבדקית, אתה יודע, נתפיס פה מגדלים.

זה גם טוב, מגניב.

רגע, מעניין אותי אבל מה אתה ממליץ למהנדסים, ליזמים, קבלנים שרוצים לשלב טיאוס? שמעו אותך, תחיל להיכנס לזה. איך, איך מתחילים?

מה עושים?

אה, לפתוח את הראש. זה הכל. אני חושב שהכל קיים כמעט. אני חושב שהכל אפשרי. אני חושב שההתחלה היא לא לחשוב כמו שהתחלת השיחה. עובד לי, עזוב אותי בשקט. אני אני עושה ככה, ארבעה בניינים עשיתי ככה, אז אני אעשה את החמישי, אותו דבר. אלא באמת רגע לעצור ולחשוב רגע, איך אני יכול לעשות משהו יותר מגניב. אתה יודע, מעבר ליותר טוב, יותר מגניב. יכול להיות שדרך אגב, בניסיון הראשון זה יהיה פחות טוב. אתה יודע, לא תמיד, לא תמיד כשאני מנסה משהו חדש הוא מצליח. אין 100% הצלחה, אבל אם אני לא אנסה משהו חדש, אז אני גם לא אגיע לדברים שמצליחים. אז אני אומר, איך אני יכול לעשות משהו בצורה חדשה, מעניינת יותר, טובה יותר? זה גם מכניס עניין. בסדר? זה מכניס עניין גם בעבודה. אתה פתאום אתה לא עושה אותו דבר. אתה לא סיזיפי שאתה בא לעבודה ואתה עושה אותו דבר כל יום, אלא אתה בעצם פתאום מפתח דברים, מאתגר את עצמך, עושה דברים חדשים. זה מעניין, זה כיף.

מעניין.

מחפש את החזרתיות. גם אם אני, זה אצלי ככה, חזרתי, חזרתיות, חזרתיות בבניין זה דבר טוב. ברמת הביצוע, לא אדריכלות. ברמת הביצוע, חזרתיות זה זה מדהים. למה זה מדהים? כי כשאתה עושה אותו דבר 20 פעם, זה הרבה יותר מהיר וקל ואיכותי מלעשות 20 דברים שונים.

רגע, טוב, מעולה. למדנו שוב. למדנו.

כן.

תודה רבה. לנו כיף גדול.

תודה לירן. תודה ארלג.

תודה. תודה. דא. Yes.

[מוזיקה]